ההכנה לתענית אסתר • יג' אדר

יג' אדר התשפ"ג  |  6.3.2023  |  12:30

שלשת ימי הגבלה:

שלשת הימים שקודם הפורים, שהם י"א, י"ב, י"ג באדר, הם דוגמת שלושת ימי הגבלה שבהם עמדו ישראל לפני הר סיני באחדות אחד באהבת אמת. שהרי בפורים נאמר קימו וקבלו (אסתר ט, כז).  ודרשו חז"ל שבועות (לט.) קיימו מה שקבלו על עצמם בהר סיני. ובגמרא שבת (פח.) הדור קבלוה בימי אחשורוש. נמצא שקיבלו את התורה שוב מאהבת השי"ת. נמצא ששלושת הימים שקודם פורים הם דוגמת שלושת ימי הגבלה שהיו קודם מתן תורה. וכן הגיד הרבי ר' יצחק זצלה"ה מווארקא זי"ע (שם משמואל תצוה עמ' קנט), שימים אלו הם דוגמת שלשת ימי הגבלה, והם הכנה לפורים.

סוד התענית שגילה המגיד למרן הבית יוסף:

מרן הבית יוסף, רבינו יוסף קארו זי"ע, זכה שמלאכי רום יתגלו אליו ויסברו אזנו בסודות התורה והבריאה. ויהי בליל י"ג באדר נגלה המגיד למרן ויאמר לו:

הלא לך לדעת כי ביום הפורים מותר לשתות יין ככל שירצה האדם. ומפני שסמא"ל והנחש הרשע דרכם להכניס שמחה בלבבות בני אדם, ולתת בלבם לאכול ולשתות ואחר כך הוא עולה ומשטין, לפיכך קבעו חכמים להתענות בערב פורים, וזהו סוד התענית בכדי להכניע כוחו של השטן מלהשטין. כי ע"י התענית בערב פורים מראים כל ישראל כי שמחתם ושתיית היין בפורים אינו כדי להשלים תאותם, אלא משום שכך ציוה לנו בוראנו לשמוח ביום זה, לפיכך מקדימים ישראל להתענות קודם הפורים. (מגיד משרים אור י"ג אדר השני)

לסתום פי המקטרגים:

רבי לוי יצחק מברדיצ'וב זי"ע, סניגורן של ישראל בעל "קדושת הלוי" היה אומר: פעמיים בשנה אנו צמים ואוכלים, בפורים קודם צמים בתענית אסתר ואחר כך אוכלים. וביום הכיפורים הפוך אוכלים בט' בתשרי וצמים בי' בתשרי, וזה לסתום פי המקטרג שביום הפורים אומר אחרי שצמו התחילו לאכול, לכך ביום הכיפורים קודם אוכלים ואחר כך צמים להראות לו שצמים גם אחרי האכילה. וביום הכיפורים הוא מקטרג ואומר: אחרי שאכלו ומילאו בטנם התחילו לצום, לכן מראים לו שביום הפורים צמים קודם ואחר כך אוכלים ובכך נסתם פי המקטרג מיניה וביה.

ממשיך הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע לבאר את התפילה שאנחנו אומרים "והסר שטן מלפנינו ומאחרינו", על פורים ויום הכיפורים. כי בפורים קודם מתענים ואחר כך משתה ושמחה, וביום הכיפורים להיפך, קודם בערב יום הכיפורים מצוה להרבות באכילה ושתיה, ואחר כך מתענים. וזה מה שאנחנו מתפללים: "והסר שטן מלפנינו ומאחרינו". כי בערב יוהכ"פ השטן מקטרג על ישראל שעסוקים באכילה ושתיה, מראים לו על "מאחרינו", שיביט על יום המחרת שהיהודים יתענו ויתקדשו מחר, מערב עד ערב. בפורים שוב בא השטן לקטרג על ישראל שהם שמחים, אז מראים לו את "ומלפנינו", שיסתכל על התענית של יום האתמול. (קדושת לוי ליקוטים חדשים ליוה"כ ד"ה והסר שטן)

תענית אסתר יום מסוגל לרחמים וישועה:

כתב בספר קב הישר (פרק צז בסופו) שיום זה דתענית אסתר מסוגל מאד להזכיר זכות מרדכי ואסתר, וכל מי אשר נצטרך לבקשת רחמים וישועה, יפנה עצמו ביום זה של תענית אסתר, ויאמר תחילה מזמור כ"ב שבתהלים "על אילת השחר" - שדרשוהו חכמים (מגילה טו:) על אסתר המלכה. אחר כך יערוך תפילתו וישפוך שיחו לפני ה' על בקשת צרכיו. ויזכיר זכות מרדכי ואסתר אשר בזכותם יעתר לו ה' ויפתח שערי רחמים לתפלתו, כי תקובל ברצון.

גודל קדושתה של אסתר המלכה

ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות (אסתר ה, א). אמרו חז"ל (מגילה יד:) בגדי מלכות מיבעי ליה, אלא שלבשתה רוח הקדש. ורבינו החיד"א בספר חומת אנך (מגלת אסתר אות טז) כתב בזה"ל: אפשר שכאשר מסרה עצמה על קדושת ה' הוסיפה קדושה על קדושתה והוסיפה להתקדש בכל אבריה, כמו שפירש הרב מהר"מ אלשיך זכרונו לברכה (עי' בפירוש האלשיך מדבר כה, ז), המוסר עצמו על קדוש ה׳ מתקדש בכל אבריו, ולכן זכתה שלבשתה רוח הקודש. ואפשר שמלבד שתוכה קדש באור פנימי, זכתה לאור מקיף עליון אשר הקיפה מכל צדדיה ונראה שנתלבשה בכוחו עכ"ל.

עוד כתב רבינו החיד"א (שם אות יח) בשם רבי אליהו הכהן זי"ע בספרו 'אורה ושמחה', על מה שאמרו בילקוט שמעוני (מגלת אסתר סי' תתרנו) כי אחשורוש היה מוכה בסנוורים, וכיון שנכנסה אסתר בא גבריאל והטה ראשו של אחשורוש, כלפי אסתר ונתרפא, וזהו אומרו (אסתר ה, ב) "ויהי כראות המלך את אסתר המלכה נשאה חן בעיניו" שעיניו של אחשורוש נתרפאו, ולכן ויושט לה את שרביט הזהב לקרבה יותר אצלו בהיות שנתרפא בראותו אותה.